לימור ליברמן

כשם שפנינו שונים וייחודיים, כך אנחנו שונים בעוד הרבה מאד דברים
לכולנו יש אותם איברים בגוף, אך כל אחד מאיתנו שונה וייחודי.

וכל אחד מאיתנו ומילדינו לומד בדרך אחרת וזקוק לדברים אחרים

אין משהו אחד שהוא נכון לכולם - לא בלמידה ולא בכלל.

​

מלאכת המחשבת הנדרשת מאיתנו, על מנת לזהות-
מי הוא באמת הילד שלי? למה הוא זקוק?
ומה יעזור לו ויתמוך בו על מנת להשיג את מבוקשו ומטרותיו - היא מאד מיוחדת.

שהרי איך נוכל לחשוב שנכון וראוי ללמד את כל הילדים באותה הדרך ובאותה הצורה?

הרי זה אך טבעי לתת את המענה הלימודי לילד בהתאם אליו, באופן אישי.

​

האחד מתעניין באותיות מגיל 4, וקורא שוטף בגיל 6.
השני מתעניין באותיות בגיל 7 וקורא שוטף בגיל 8 וחצי. 
שניהם בגיל 10 קוראים באותה רמה, ומדברים על ספרים משותפים שקראו.

​

האחד מתעניין במספרים בגיל 5 ויודע לוח הכפל בגיל 7.
השני מתעניין במספרים בגיל 8, ויודע את לוח הכפל בגיל 12. 
שניהם בגיל 16 פותרים משוואות יחד לקראת הבגרות.

​

תארו לעצמכם מה היה קורה אם אותם ילדים היו לומדים תחת ציפיות, דד- ליינים ויעדים תלויי גיל וחומר.

מה היה קורה בנפשם? מה היה קורה בעניין האמון שלהם ביכולת שלהם?

הוראה מותאמת אישית - זו הדרך שילד צריך ללמוד, הוא מוביל אותנו להוביל אותו.

​

אנחנו, ההורים, מזהים מתוך היכרות עמוקה עם הילד שלנו:
מהן ההעדפות שלו?
מהם תחומי העניין שלו?
מהי הדרך המיטבית בה הוא לומד?
מהן החוזקות שלו?
מהו הקצב שלו?
מהם תחומי העניין שלו?
האם הוא בשל ופתוח ללמידה זו או אחרת?

ורק על פי כך אנחנו נותנים לו את המענה הלימודי אותו הוא מבקש ועליו הוא שואל.

התפקיד שלנו כהורים, ובטח בחינוך הביתי, הוא ללמוד לעומק כל ילד, להתבונן עליו באופן אישי -
ורק אז להחליט מהי דרך הלימוד הנכונה לו, מהו קצב הלימוד הנכון לו,
ומהו הדבר שהכי יתמוך בו על מנת ללמוד ולהטמיע את מה שהוא רוצה ללמוד וגם שאנחנו רוצים…

זכה הילד שקשובים אליו, ומלמדים אותו בהתאם למי שהוא - בדרך שלו.
וזכו הוריו - לאפשר לילדם את המרחב הכה חשוב ללמידה - בצורה עוטפת, אוהבת, קרובה וקשובה.