אחת השאלות שאני נשאלת לא מעט היא: "את לא מורה, איך את יודעת ללמד את הילדים?"
למרות שהתשובה שלי בדרך כלל היא שאני לא מלמדת, זה לא לגמרי נכון.

כן - אין אצלנו לוח, ספרים ושיעורי בית וקצת קשה להסביר איך אנחנו לומדים, כי זה מאוד שונה מהדרך ה"רגילה", אבל ההגדרה "למידה חווייתית" מתארת בצורה הכי טובה בעיני את הדרך שלנו.

אנחנו לומדים מהכל: מכל פעולה, מכל משפט, מכל סיטואציה, שנמצאים בה או שצופים בה מהצד, מכל טיול בטבע, מכל סרט או תכנית טלוויזיה, מכל משחק מחשב, מכל מפגש עם חברים או אפילו עם אנשים שאנחנו לא מכירים, מכל ביקור בסופר, מכל קריאה של ספר, מכל מטלת בית, מטיפול בצמח, פשוט מהכל.

אז איך זה קורה בפועל?

קודם כל, אני עוזרת לשמר את הסקרנות שלהם, על ידי חשיפה לדברים חדשים. זה יכול להיות בטיול למקום שלא ביקרנו בו (או אפילו כזה שכן, אבל בדרך שונה), לפעמים על ידי הפניית תשומת הלב שלהם למשהו שאני רואה, שיח על דברים שראינו או עשינו, שיח על סרטים שראינו (שקשורים או לא קשורים למקום שאנחנו נמצאים בו), שאלות על דברים שנתקלנו בהם והסתכלות מכיוון שונה על כל מיני חוויות.

לא משנה מה הסיטואציה, כשהסקרנות עולה (והיא עולה וקיימת רוב שעות היום)- עולות גם שאלות.
וכשהם שואלים אותי, אני לא נותנת תשובות מיד, אלא שואלת אותם בחזרה או מראה להם איך אני מחפשת תשובות לשאלות שעולות אצלי. המחשבה מאחורי זה היא ללמד אותם איך ללמוד וככה הם בעצם לומדים לחפש תשובות בעצמם וזה הופך אותם לעצמאים בשטח. עם הזמן הם לא יזדקקו למישהו שייתן להם תשובות כדי ללמוד דברים שמעניינים אותם וידעו למצוא אותן בעצמם (מה שכבר קורה בתחומים שונים).

את התשובות לשאלות שלהם אנחנו מוצאים יחד, בדרך כלל בספרים, עיתונים, אינטרנט או דרך היזכרות בדברים שכבר עשינו וקשורים לנושא שעלה, כמו ניסויים, משחקים, או מקומות שביקרנו בהם.
דרך כל נושא שנוגעים בו, אנחנו מגיעים לעשרות נושאים אחרים ולומדים גם עליהם על הדרך.

כשאני עוצרת להסתכל אחורה על דברים שלמדנו במהלך השנה, החודש, או השבוע, אני כמעט תמיד מגלה שלמדנו המון, למרות שביומיום זה לא תמיד מרגיש ככה. לפעמים יש גם תקופות שנראות לי בלי יותר מדי התקדמות אבל בהמשך אני מגלה שאלה היו תקופות של הטמעה. פתאום דברים שקרו בשבוע שהיה נראה לי "מת" מבחינה לימודית, צצים כמה שבועות מאוחר יותר כשהם מסבירים לי משהו שדיברנו עליו, הסברי עומק. כאילו היו צריכים זמן "להתבשל" עם זה ולהטמיע בראש.
 

ולמידה כזו היא הכי אפקטיבית בעיני, כי הם מצליחים ממש להשתמש בידע שרכשו כדי ללמוד דברים חדשים.

בקיצור, יש המון דרכים ללמוד ולא תמיד אנחנו נראה את התוצאה של הלמידה באופן מיידי. מה שאני עושה כעבודה על עצמי זה לשחרר את הלחץ מלנסות לגרום להם ללמוד כל הזמן ולהבין שגם אם אני לא רואה את זה, הם לומדים. 

​